סטביצקי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

החלטה

לפניי בקשת התובע (להלן:"המבקש") להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:" חוק הפלת"ד") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, להערכת נכותו הרפואית של התובע, שכן, לטענתו, נפגע בתאונת דרכים ביום 11.8.2011
(להלן: "התאונה").

ב"כ המבקש עותר למנות את המומחה כאמור, שכן, לשיטתו, מתקיימת בענייננו ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחים רפואיים.

ב"כ הנתבעת (להלן: "המשיבה") מתנגד לבקשה. לטענתו, התאונה מהווה "תאונות עבודה" ובנסיבות אלו על התובע לפנות למל"ל על מנת שזה יקבע את דרגת נכותו. עוד מוסיף ב"כ המשיבה, כי טופס הוס"ר שצורף לבקשה זו אינו מיועד לה, לא ניתן לעשות בו שימוש ושיש להתייחס לבקשה רק לאחר שיתקבל טופס וס"ר חדש שנשלח למבקש על-ידי המשיבה ובו יפרט המבקש לגבי 2 האישפוזים הנוספים אותם מציין בתצהירו. לחילופין, טוען ב"כ המשיבה, כי במידה ואכן יחליט בית המשפט למנות מומחה רפואי, יש להטיל את שכר טרחתו על המבקש.

בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכוח חוק הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.

לעניין טענת ב"כ המשיבה בדבר היותה של תאונה זו "תאונות עבודה" יפים דבריו של השופט אור שקבע בברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו (פורסם במאגרים) כי: "אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי". לפיכך, רשאי המבקש לעתור למינוי מומחים רפואיים גם אם התאונה מבוררת כתאונת עבודה ועל אף שטרם פנה למל"ל למיצוי זכויותיו.

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה הרי שב"כ המבקש צירף לבקשתו תיעוד רפואי. ראו למשל מסמך שנערך ביום 16.8.2011 על-ידי דר' מרקין ויקטור, בסעיף בדיקה גופנית, נכתב: "בברך ימין שיפשוף, נפיחות, תפליט בינוני, הגבלה בתנועת עקב כאבים, יציבות תקינה" וכן "נפיחות מרובה בקרסול ימין, רגישות, הגבלה תנועתית". כמו כן מהמסמכים עולה כי המבקש טופל בטיפולי פיזיותרפיה רבים ואף נזקק לקביים.

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף, אני קובע כי התיעוד הרפואי מלמד על ראשית הראיה הנדרשת בדבר אפשרות קיומה של נכות צמיתה. בשלב זה וכמימון ביניים, תישא הנתבעת בשכ"ט המומחה.

באשר לטענת המשיבה כי על המשיב לענות על טופס הוס"ר מטעמה על מנת לחשוף את עברו הרפואי לצורך ההחלטה בדבר מינוי המומחה, הרי שניתן לראות את ראשית הראיה הנדרשת, כאמור, ללא כל צורך בכך. כמובן שעל התובע להשיב לטופס הוס"ר וניתן צו לעשות כן תוך 45 יום.

לאור האמור, לאחר עיון בבקשה למינוי מומחה ובתשובה לה הוחלט למנות את דר' בורשטיין גדעון מביה"ח שיבא, תל השומר, טל': 03-5302417, 03-6738090 כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של המבקש, בעקבות אירוע תאונות הדרכים ובמיוחד יתייחס ל:

האם לוקה המבקש כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור נכותו אם בכלל.

המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבו בעתיד.

מהן המגבלות התפקודיות של המבקש, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתו ומקצועו.

האם יהיה המבקש זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב המבקש נכון להיום וכן גם לקשר בין הניתוח שעבר המבקש בשנת 2009 למצבו כיום.

הצדדים רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם למעט חוות דעת מומחים, המומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות דעת.